שֶׁהֵמִית את הָאָדָם ע״פעַל פִּי עֵד א׳אֶחָד אוֹ ע״פעַל פִּיהבעלי׳הַבְּעָלִים בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע בְּמוּקְצֶה וְנֶעֱבָד בְּאֶתְנַן וּמְחִירמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
ביאור שטיינזלץ
הערותNotes
בשור שהמית את האדם, ואין הדבר ידוע לבית הדין על פי שני עדים המעידים על כך (שאז היה דינו לסקילה, והריהו אסור בהנאה), אלא על פי עד אחד בלבד, או על פי הודאת הבעלים עצמם. וכן אם התערב זבח ברובע (בעל חיים שרבע אשה), ובנרבע (על ידי איש), או שנתערבו במוקצה (בעל חיים שיוחד לעבודה זרה), ובנעבד כעבודה זרה, או שנתערבו בבעל חיים שניתן כאתנן זונה, ומחיר כלב, כאמור: ״לא תביא אתנן כלב ומחיר זונה בית ה׳ אלקיך״ (דברים כג, יט).מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)